רש"י על מלכים ב כ׳:א׳

« רש"י על מלכים ב י״ט:ל״ז רש"י על מלכים ב כ׳:ד׳ »

1 סדר עולם רבה פתח ↗

ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב וגו' מלכים ב יח יג, שמנה שנים שהה בין גלות ראשונה, לשניה, ושמנה שנים שהה בין גלות שניה, לשלישית, ועוד שהה שמנה שנים, ועלה על יהודה, לקיים מה שנאמר, כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד וגו' ישעיה ח כג, אמר רבי יהושע בן קרחה טעות גדול טעה סנחריב, אחרי הדברים והאמת האלה וגו' דברי הימים ב לב א, באותה שעה שלח תרתן לאשדוד, בשנת בא תרתן אשדודה וגו' ישעיה כ א, שטף עמונים ומואבים שהיו מסייעין אותו כשצר על שמרון ג' שנים, לקיים מה שנאמר, ועתה דבר ה' לאמר בשלש שנים כשני שכיר וגו' שם טז יד, באותה שעה וישלח מלך אשור את רבשקה וגו', ויצא אליו אליקים בן חלקיהו אשר על הבית וגו' שם לו, ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו, ויאמר אליהם ישעיהו וגו', הנני נותן בו רוח ושמע שמועה וגו' שם לז, מה שמועה שמע, וישמע אל תרהקה מלך כוש וגו' מלכים ב יט ט, שטף שבנא הסוכן וסיעתו, והלך לכוש ונטל חמדת כל הארצות, ובא לו לירושלם, לקיים מה שנאמר, יגיע מצרים וסחר כוש וגו' ישעיה מה יד, יגיע מצרים, זה חיל פרעה מלך מצרים, וסחר כוש, זה תרהקה מלך כוש, וסבאים אנשי מדה שם, אלו חיילות שלהן, עליך יעברו שם, זו ירושלם, ולך יהיו שם, כבר מושלמין לך, אחריך ילכו שם, זה חזקיהו, בזקים יעברו שם, זו בכירה ומנקיא, ואליך ישתחוו אליך יתפללו שם, הן נותנים שבחו של הקב"ה בתוכך ואומרים אך בך אל וגו' שם, באותה שעה וישלח מלך אשור את תרתן ואת רבשקה וגו', ויקראו אל המלך וגו' מלכים ב יח, וישלח ישעיהו בן אמוץ וגו', זה הדבר וגו', את מי חרפת וגדפת וגו', ביד מלאכיך וגו', אני קרתי וגו', ויהי בלילה ההוא וגו' שם יט, וכולן מלכים קשורי כתרים בראשיהן, לפני מפלתו של סנחריב חלה חזקיהו שלשה ימים, רבי יוסי אומר יום שלישי לחליו של חזקיהו היתה מפלתו של סנחריב, ועמדה לו חמה, כשם שעמדה לו לאחז, שנאמר הנני משיב את צל המעלות וגו' ישעיה לח ח, בו ביום נסע סנחריב עשר מסעות, בא על עית וגו', עברו מעברה וגו', נדדה מדמנה וגו' שם י, צהלי קולך וגו', עוד היום בנב לעמד שם, שתמצא אומר בו ביום נסע עשר מסעות, באחת עשרה ביובל בשנה הרביעית בשבוע עלה סנחריב, וכן הוא אומר, וזה לך האות אכול השנה ספיח וגו' שם לז ל, שעלה בפרס הפסח, ולא יכלו לזרוע, ואכלו ספיחים, ובשנה השנית שחיס שם, שגדעו הלגיונות האילנות, ובשנה הרביעית השלישית זרעו וקצרו וגו' שם, מלמד שלא נשתייר בשבוע אלא שנה אחת, לאחר מפלתו של סנחריב עמד חזקיה ופטר את האוכלוסין שבאו עמו בקולרין, וקבלו עליהם עול מלכות שמים, לקיים מה שנאמר ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען וגו' שם יט יח, הלכו ובנו מזבח, והיו מקריבין עליו עולות לשם שמים, שנאמר ביום ההוא יהיה מזבח לה' וגו' שם יט יט, והיו מתפללין ומשתחוין אל ירושלם, שנאמר ואליך ישתחוו אליך יתפללו שם מה יד, קודם ביאתו של סנחריב סתם חזקיה את מימי גיחון, שנאמר ויועץ עם וגו', הוא חזקיה והוא יחזקיהו סתם את מוצא וגו' דברי הימים ב לב, בן עשרים וחמש שנה חזקיהו במלכו וגו' מלכים ב יח ב:

4 עירובין פתח ↗

שַׁלְפִינְהוּ. אֲזַל רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ, נַקְטִינְהוּ מִבָּתְרֵיהּ. לִמְחַר אֵיתִיבֵיהּ רָבִינָא לְרָבָא: עִיר חֲדָשָׁה מוֹדְדִין לָהּ מִיְּשִׁיבָתָהּ, וִישָׁנָה מֵחוֹמָתָהּ. אֵיזוֹ הִיא חֲדָשָׁה וְאֵיזוֹ הִיא יְשָׁנָה? חֲדָשָׁה, שֶׁהוּקְּפָה וּלְבַסּוֹף יָשְׁבָה. יְשָׁנָה, יָשְׁבָה וּלְבַסּוֹף הוּקְּפָה. וְהַאי נָמֵי כְּהוּקְּפָה וּלְבַסּוֹף יָשְׁבָה דָּמֵי! אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא: וְהָאָמַר רַב אַסִּי מְחִיצוֹת אַדְרְכָלִין לָא שְׁמָהּ מְחִיצָה, אַלְמָא כֵּיוָן דְּלִצְנִיעוּתָא עֲבִידָא לַהּ — לָא הָוְיָא מְחִיצָה. הָכָא נָמֵי, כֵּיוָן דְּלִצְנִיעוּתָא עֲבִידָא — לָא הָוְיָא מְחִיצָה. וְאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא: וְהָאָמַר רַב הוּנָא: מְחִיצָה הָעֲשׂוּיָה לְנַחַת — לֹא שְׁמָהּ מְחִיצָה! דְּהָא רַבָּה בַּר אֲבוּהּ מְעָרֵב לַהּ לְכוּלַּהּ מָחוֹזָא עַרְסְיָיתָא עַרְסְיָיתָא מִשּׁוּם פֵּירָא דְּבֵי תוֹרֵי. וְהָא פֵּירָא דְּבֵי תוֹרֵי כִּמְחִיצָה הָעֲשׂוּיָה לְנַחַת דָּמְיָא. קָרֵי עֲלַיְיהוּ רֵישׁ גָּלוּתָא: ״חֲכָמִים הֵמָּה לְהָרַע וּלְהֵיטִיב לֹא יָדָעוּ״. אָמַר רַבִּי אִלְעַאי, שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וַאֲפִילּוּ בֵּית כּוֹר. מַתְנִיתִין דְּלָא כַּחֲנַנְיָה. דְּתַנְיָא, חֲנַנְיָה אוֹמֵר: וַאֲפִילּוּ הִיא אַרְבָּעִים סְאָה כְּאִסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא אֶל חָצֵר הַתִּיכוֹנָה״. כְּתִיב ״הָעִיר״ וְקָרֵינַן ״חָצֵר״ — מִכָּאן לָאִסְטְרַטְיָא שֶׁל מֶלֶךְ שֶׁהָיוּ כַּעֲיָירוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: עֲיָירוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת הָוְיָין בֵּית כּוֹר. וּמָר סָבַר: אַרְבָּעִים סְאָה הָוְיָין. וִישַׁעְיָהוּ מַאי בָּעֵי הָתָם? אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מְלַמֵּד שֶׁחָלָה חִזְקִיָּה, וְהָלַךְ יְשַׁעְיָהוּ וְהוֹשִׁיב יְשִׁיבָה עַל פִּתְחוֹ. מִכָּאן לְתַלְמִיד חָכָם שֶׁחָלָה, שֶׁמּוֹשִׁיבִין יְשִׁיבָה עַל פִּתְחוֹ. וְלָאו מִילְּתָא הִיא, דִּילְמָא אָתֵי לְאִיגָּרוֹיֵי בֵּיהּ שָׂטָן. וְכֵן שָׁמַעְתִּי הֵימֶנּוּ: אַנְשֵׁי חָצֵר שֶׁשָּׁכַח אֶחָד וְלֹא עֵירַב — בֵּיתוֹ אָסוּר. וְהָתְנַן: בֵּיתוֹ אָסוּר לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס לוֹ וְלָהֶן?! אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָא קַשְׁיָא,

1 בַּיָּמִים הָהֵם. שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵי מַפַּלְתּוֹ שֶל סַנְחֵרִיב.

2 חָלָה חִזְקִיָּהוּ. וְיוֹם שְׁלִישִׁי כְּשֶׁעָלָה בֵּית ה', יוֹם מַפַּלְתּוֹ שֶל סַנְחֵרִיב, וְיוֹם טוֹב שֶל פֶּסַח הָיָה.

3 כִּי מֵת אַתָּה. בָּעוֹלָם הַזֶּה.

4 וְלֹא תִחְיֶה. לָעוֹלָם הַבָּא, מִשּׁוּם דְּלָא נָסַבְתְּ אִשָּׁה, כִּדְאִיתָא בִּבְרָכוֹת.

1 ברכות פתח ↗

מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — הֵבִיא יִסּוּרִים עַל חִזְקִיָּהוּ, וְאָמַר לוֹ לִישַׁעְיָהוּ: לֵךְ וּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה וְגוֹ׳״. מַאי ״כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה״: מֵת אַתָּה — בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא תִחְיֶה — לָעוֹלָם הַבָּא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי כּוּלֵּי הַאי? אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דְּלָא עֲסַקְתְּ בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה. אֲמַר לֵיהּ: מִשּׁוּם דַּחֲזַאי לִי בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ דְּנָפְקִי מִינַּאי בְּנִין דְּלָא מְעַלּוּ.

4 תלמוד ירושלמי סנהדרין פתח ↗

כְּתִיב וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר. לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּה נְגִיד עַמִּי כֹּה אָמַר יְי אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִילָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי מוֹסִיף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אֲמַר לֵיהּ. כְּדוֹן אָמְרִית לֵיהּ הָכֵין. וּכְדוֹן אֲנָא מֵימַר לֵיהּ הָכֵין. אֲמַר לֵיהּ. גַּבְרָא רַבָּה הוּא וְלֵית הוּא מְהֵימְנָתִי. אֲמַר לֵיהּ. עִינְוָון סַגִּין הוּא וְהוּא מְהֵימָן לָךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא עֲדַיִין לֹא יָצָאת הֲבָרָה בָעִיר. וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא חָצֵר הַתִּיכוֹנָה. הָעִיר כְּתִיב.

« רש"י על מלכים ב י״ט:ל״ז רש"י על מלכים ב כ׳:ד׳ »